פאול דורון, הסיפור האישי שלי, על שיתוק מוחין ועל מגבלות אחרות. בביקורו הקרוב והנדיר בישראל פאול ילמד בסדנאות וייתן טיפולים-שיעורים פרטיים למעוניינים 

משה הציל אותי מהסבל שקשה לתארו שהיה מנת חלקי לפני שנפגשתי איתו, בזמן ש'מומחים' אחרים טענו ש'אין יותר מה לעשות' עם שיתוק המוחין שלי. מניסיוני בשיטת פלדנקרייז בעבר וכיום הבשיל בי יותר ויותר הצורך לשתף עולם ומלואו בידע שרבים כל כך עדיין אינם מודעים לו: לכל אדם שמורה הזכות הבסיסית להשתמש בשכלו כדי לשפר את תיפקודו.  עם שיטת פלדנקרייז השתחררתי מגזר הדין ש'אין מה לעשות'. תמיד יש מה לעשות אם יודעים מה עושים. מובן שאדם שאינו מתמצא בסודותיה של תוכנת מחשב שהתחילה 'להשתגע', 'אין (לו/ה) מה לעשות'. אבל כשמיומנים בשימוש בתוכנה אז יודעים מה לעשות. כך נכון גם לידיעת העצמי, ובייחוד להבנת תכונות מערכת העצבים של האדם. לשם כך אגיע ארצה בסוף השבוע הראשון של ספטמבר, אשהה כאן שבוע ימים, אלמד בהשתלמויות למורים ואתן טיפולים פרטיים. למידע נוסף רב על ביקורי הקליקו כאן

מה שחשוב לי יותר מכול להבהיר הוא שעצם העניין כלל אינו מוגבל לאפשרויות הגדולות שהשיטה פותחת בפני מי שנולד עם שיתוק מוחי או עם קשיים מובהקים אחרים, כי נכויות כאלה הן רק גילויים בולטים מהרגיל של מגבלות ההתפתחות התפקודית שיש לכל אחד מאיתנו, כלומר כל מי שלא פיתח את כישרונותיו הפוטנציאליים ל-100%. הרי איש לא יחשיב את עצמו לנכה רק משום שהוא/היא אינו מנגן בכלי נגינה או אינו מגיע לשני מטרים בקפיצה ללגובה או למרחק או הצדה או מה שתרצו - את כל המגוון האינסופי של האפשרויות ניתן לפתח על ידי לימוד בהשקעת זמן, קשב, ותשומת לב.  

בדיוק אותם עקרונות המכוונים את עבודתנו עם הנכה הם העקרונות האוניברסליים שבהם נוכל להתפתח בעצמנו ולהדריך את זולתנו לקראת מצוינות בכל התפקודים, בין שיהיו יומיומיים ושכיחים, כגון קימה מישיבה על כיסא לעמידה, ובין שיהיו מיוחדים ויוצאי דופן, כגון עיסוק באמנות או בספורט. את העקרונות האלה משה בירר, ניסח ולימד, אני עצמי למדתי אותם ממנו והמשכתי בכוחות עצמי, ויש לי תשוקה של ממש לחלוק אותם עם כל אדם שרוצה לקבל ממני את מה שיש לי להציע.